1. |
כתוב לי שיר
03:31
|
|||
כתוב לי שיר
חבק אותי חזק
הפרח לי בועה צבעונית יפה
שתרחף ביני ובינך שנסתכל
בה עד שתתנפץ ותדגדג
חבק אותי בבקשה חבק.
איזה שיר יפה אתה כל כך
אני כל כך אוהבת אותך
והיום – מה הוא חשוב. עזוב
בוא נצא מכאן עוד מעט
מחשיך ואני רוצה אותך
באור. בצעדים גדולים. כאלה
ששתיקות יעלמו בינהם כמו
שפת הדרך בנסיעה
ההיא אתה זוכר היה
כל כך יפה. התקדמנו.
היה כל כך יפה.
|
||||
2. |
קרוב השקט
03:37
|
|||
קרוב השקט המשתרע
אני יודע
הוא כאן
עכשיו אין סדר בדף בחדר
עכשיו מלא הנייר
קרוב השקט
רק פתח הדלת
וכל הרעש יחלוף
כמו שאת באה בסוף הלילה
ככה השקט קרוב
קרוב השקט
אני שומע את צעדיך קרבים
עכשיו אין סדר
עכשיו האבן חוסמת בעורקים
קרוב השקט
רק פתח הדלת
וכל הרעש יחלוף
כמו שאת באה בסוף הלילה
ככה השקט קרוב.
יש לנו שקט, יש לנו סדר, יש לנו בית , יש לנו ילד
רק פתח הדלת
וכל הרעש יחלוף
כמו שאת באה בסוף הלילה
ככה השקט קרוב.
|
||||
3. |
פטגוניה
03:36
|
|||
הפרפר לוגם את דמעותיו של הצב
ונוגס את נבלת הקוף שנפל מהעץ
הקורא הנחפז עשוי להסיק מהמתואר פה
כי בפטגוניה היופי ניזון מיאוש וחדלון.
טעות.
בפטגוניה כמו בתל אביב היופי ניזון מהדיבור על היופי.
|
||||
4. |
נסיעה קצרה
03:29
|
|||
כששכבת ליד ללא מבט הכל כמעט ונוגעים מעט ואמרת איך פתאום זה מוזר לך בחדר הקטן בקיבוץ עם המטבחון והגב חשוף כמו חלום ושאלת
מה אתה מסתכל בי ככה?
שני ילדים בחושך נוגעים באושר
ומשהו עצוב בנגיעה
רק לא ללכת הלאה אל סוף הלילה
כל כך קצרה הנסיעה
אז כששלחתי יד כאילו זה אסור
מדים בצד, חיוך שבור שנתת
רגש אשמה ושמחה ביחד
ונשימות ארוכות בטלפון
רק אל תנתק רק אל תעזוב "משוגע
מה אתה מחפש אצלי עוד פעם?"
שני ילדים בחושך נוגעים באושר
ומשהו עצוב בנגיעה
רק לא ללכת הלאה אל סוף הלילה
כל כך קצרה הנסיעה
|
||||
5. |
סתיו שנלכד
03:36
|
|||
סתיו שנלכד בין ילדות אבודה
לחבלי הפרידה
סתיו שמת כדי שתהיה לחורף לידה
סתיו שרוצה לנער השמיכה
להעיר השמחה
שתבוא כשהוא יעלם בשיכחה
מי זה צוחק בי בלב כשלא ראיתי
שלום, איפה הייתי כשהיה לי סתיו
מי זה בוכה בי בנפש לא קפאתי
ואולי בכלל כתבתי שיר אהבה ראשון אליו.
סתיו שנלכד בין שיתוף להגנות
עצבויות ראשונות
סתיו שמבקש מהחורף אמונות
מי זה צוחק בי בלב כשלא ראיתי
שלום, איפה הייתי כשהיה לי סתיו
מי זה בוכה בי בנפש לא קפאתי
ואולי בכלל כתבתי שיר אהבה ראשון אליו.
|
||||
6. |
האסופי
06:00
|
|||
הניחתני אמי לרגלי הגדר,
קמוט פנים ושוקט. על גב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר,
עד נוסה כהנס מן הקרב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר,
וירח עלינו הורם כמו נר.
אך בטרם השחר האיר, אותו ליל,
קמתי אט כי הגיעה העת
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
החוזר אל רגלי הבועט.
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
ואחבוק צווארה בידיים של צל.
מעלי צווארה, לעיני כל יכול,
היא קרעתני כמו עלוקה,
אך שב לילה ושבתי אליה כתמול,
ותהיה לנו זאת לחוקה:
בשוב לילה ושבתי אליה כתמול
והיא לילה כורעת לגמול ולעול.
ודלתות חלומה לי פתוחות לרווחה
ואין איש בחלום מלבדי.
כי נותרה אהבת נפשותינו דרוכה,
כמו קשת, מיום היוולדי.
ועל כן עד אחרית לא הסיר אותי אל
מעל לב הורתי הצועק
ואני - שנותקתי מבלי הגמל -
לא נגמלתי ולא אנתק.
ואני שנותקתי מבלי הגמל
נכנס אל ביתה והשער נועל.
היא זקנה בכלאי ותדל ותקטן
ופניה קומטו כפני.
אז ידי הקטנות הלבישוה לבן
כמו אם את הילד החי.
אז ידי הקטנות הלבישוה לבן,
ואשא אותה בלי להגיד לה לאן.
ואניח אותה לרגלי הגדר
צופייה ושוקטת, על גב.
ותביט בי שוחקת, כמו מן הבאר,
ונדע כי סיימנו הקרב.
ותביט בי שוחקת כמו מן הבאר,
וירח עלינו הורם כמו נר.
|
||||
7. |
||||
באת לחבר לעשן משהו שהוא אומר שהוא טוב
אתה יודע מה זה עושה לך, בכל זאת בוחר לסחוב
עכשיו אתה מרגיש, אם התחלת עם זה תן לזה להשתלט
בראש מתארגנים חלומות מוזרים שרק מחפשים מאיפה לצאת
מנסים לתרגם מחשבות למילים מרגישים צעירים וצודקים
גם כשיוצא המשפט הכי טפשי בעולם, אנחנו לא מפסיקים
היית יכול לשבת כאן שנים, רק שיביאו סיגריות מהפינה
עד שנופל עליך הנמנום, ההוא שלא מוביל לשינה
ענן קל של טירוף מתקרב, תופס אותך מתחבא בערפל
למה תמיד הכל נראה כל כך בסדר לפני שאתה נופל
כשהיה נפלא זה היה נפלא, חלילים וכינורות
היה לא גוף גבעול והכל היה לה, בושם, דבש בשערות
גרתם ביחד שלושה חודשים, החלפתם סודות ופחדים
חשבתם שזה לתמיד, דיברתם עד כדי בית, עד כדי ילדים
ובכל יום מישהו מכם אמר: "אהבה" ו"לעולם"
פתאום משהו קפץ לך בבטן, תמיד ידעת שזה שם
הזמן שבו טוב לך, זה הזמן שבו אתה פוחד
אמרת לך אולי אקום ואלך לי לפני שלא אוכל להיפרד
כי אף אחד לא מבין מי יש לו, עד שהמישהו הזה אוזל
למה תמיד הכל נראה כל כך בסדר לפני שאתה נופל
קמת בשמונה וחצי בבוקר עם חיוך של קצף במראה
שמת קומקום התלבשת אכלת ארוחת בוקר בריאה
פתאום דפיקה בדלת, אחר כך עוד שלוש דפיקות
מי זה האדיוט שיבוא בשעה אדיוטית כזאת
"ילד ילד תפתח אל תדאג אנחנו מהמשטרה"
אתה אומר "מה מי מו, מי אתם, מי אני, מה קרה"
אבל אם באמת לא גנבת כלום, אז למה אתה רועד לעזאזל?
למה תמיד הכל נראה כל כך בסדר לפני שאתה נופל
|
||||
8. |
נטו צללים
03:21
|
|||
נטו צללים והתארכו אל תוך הגוף
לעת ערביים שוב האור הופך שקוף
כמו ציפור
הביט כיצד גוססת קרן אור
ועוד מעט יתחיל לעוף
והשמיים שוב מדממים כתמול
כנפיים נפרשות באופק הגדול
השמש רד
בפנים שוב משהו כתמול נרעד
הלב פוסע במחול
את לילותיו בילה בין אהבה ונפש
למצוא בם אור, היה אומר
ואת השקט שאסף היה בוחר כל ערב מחדש
בקצה השביל עולה לאט הלבנה
ורוח משנה לאט את כיוונה
בפנים כבר ליל
וזיכרון בא ומזדחל אל בין עלי התאנה
את לילותיו בילה בין אהבה ונפש
למצוא בם אור, היה אומר
ואת השקט שאסף היה בוחר כל ערב מחדש
ובעוברו ליד שדה שוב מתגלה
שירו האחרון בעמק ממלא
אווז הבר מכריז שעוד מעט נגמר
הנה הבוקר שוב עולה.
|
||||
9. |
שבת
03:35
|
|||
את מקדשת שבת בתפילות שבינך לבינך
יד מלטפת שולח אבל את רוצה עוד מגע לעצמך
עיניים מעל הנרות
השקט רוצה עוד מקום
מחכה לך ואת באה
שבת שלום
נר שנכבה את שואלת מה הוא רוצה לספר
כאב שתוקף את אומרת חבל שלא הקשבנו יותר
בואי מצאי מנוחה, צאי לך מן ההפיכה
זה בגללך, זה בגללך
ותיכף תצא השבת
השקט רוצה עוד לגדול
את מחכה לי שאבדיל כבר בין קודש לחול.
|
||||
10. |
שקף על שקף
03:30
|
|||
אמי עונדת
בכתמי לידה
צלקות של סבתי
במקומות שיש לי צלקת
הופיעו כתמי לידה על בני
אנחנו שקף על שקף
תמונות מראה משוכללות לשדה קוצים
האם להסתיר מפניו את זהותו שבגופי?
תחנות המסע מחוקות בנו
חבלים קושרים אותנו אל ברית הצלקות.
אנחנו שקף על שקף
תמונות מראה משוכללות לשדה קוצים
גם אני עולל בני, גם אני
עולל מתחת ידיו של המוהל החותך גורלות.
|
||||
11. |
שריטות
03:14
|
|||
שריטות על פרווה לבנה
מבט בוחן אותי
מזהה את הפחד שלי
מזהה את הפחד שלי
צהובות צהובות העיניים
עקורות עקורות העיניים
מלפני, מצדדי, מעלי, עומד
מאיפה באת?
מחלומות הילדות או מהבתים הישנים
מאיפה באת?
חתולים רודפים אותי בין הקירות
יללת חיזור בחצרות.
|
||||
12. |
ילד גדל
01:41
|
|||
אתמול למדנו להגיד את זה את זה את זה
את זה אני רוצה
את זה אני רוצה
כשמישהו שאני אוהב הולך, הוא גם חוזר
הולך הוא גם חוזר
הולך הוא גם חוזר
ילד גדל, אבא גדל.
אתמול למדנו לעמוד ולאחוז במעקה
אחוז במעקה
אוחז ולא עוזב
ילד גדל, אבא גדל.
|
Streaming and Download help
If you like נדב ויקינסקי, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp